Sidebar Contact Icon

סניף ירושלים 02-6711007

סניף מרכז 03-6887711

סניף השרון 09-7423007

סניף נתב”ג 03-6221010

התפתחות העתקות אור להפקה דיגיטלית

במאמר הקודם למדנו על התפתחות העתקת השמש, הבודדת, היחידנית, להעתקות אור.

במאמר זה נלמד את ההתפתחות הרבה שחלה בתחום בעשרים השנה האחרונות, מהעתקות אור להפקות דיגיטליות.

הפקות דיגיטליות, כשמן כן הן: הפקות שנעשות ממדיה דיגיטלית, קרי קבצי מחשב בפורמטים שונים. פורמטים המוכרים כתוצר של תוכנות אוטוקאד למיניהן הידועות כקבצי DWG, קבצי הדפסה המוכרים כקבצי PLT’ וכמובן הקבצים הנפוצים לאחרונה ומוכרים גם לציבור שאינו מקצועי – קבצי PRN וקבצי PDF.

עד לפני כ-20 שנה, העתקות אור שלטו בכל העולם המערבי כאופציה היחידה להעתקת תוכניות בנייה. מכונות ההעתקה המוכרות והידועות ביותר, רובן מבוססות חשיפה מהירה לאור אולטרה סגול, במהירות של כ-4-7 מטר בדקה ופיתוח מהיר למקבע (“פיקסר”) מבוסס על אמוניה.

השינוי הורגש באוויר ובאיכות החיים

שיטת פיתוח זו היתה סימן ההיכר של מכון העתקות אור. כאשר נכנסת למכון העתקות אור – מיד יכולת להריח את ריח האמוניה באויר… כל זאת השתנה ללא הכר מאז הכנסתם לתמונה של מכונות ההדפסה בפורמט רחב. תוינים ובשמם הלועזי פלוטרים.

הפלוטרים קיבלו את האינפורמציה ישירות מהמחשב, תרגמו את קבצי המחשב לווקטורים. בפלוטרים הראשונים היו בין 4-6 עטים שונים, שהתרוצצו על גבי דף השרטוט ושרטטו בפועל קווים, מילאו שטחים, שרטטו אותיות ותווים. בהמשך, השתכללו הפלוטרים הללו והגיעו לרזולוציות גבוהות שאיפשרו גם שירטוט ותמונה. קצב השרטוט, בימיהם הראשונים של הפלוטרים היה בין-10 ל-20 דקות לשרטוט – תלוי בכמות האינפורמציה שהיה על העטים לשרטט. לא פעם היו שרטוטים שנמשכו גם שעה ויותר ואז, מספר דקות לפני סיום השרטוט העט נסתמה והיה צורך לחזור על כל השרטוט מחדש…

עדיין זכורים לי לילות שבהם בחצות הלילה הגעתי למכון כדי “לרענן” את העטים. כלומר, להוציא כל עט ממקומה, לנער היטב, במקרים מסובכים להשרות במים חמים ולשלוח את השרטוט מחדש להמשך ההדפסה בלילה…

עידן פלוטרי העטים שהחזיק כ-4-5 שנים חלף עם המצאת הפלוטרים האלקטרוסטטים. אלו פלוטרים שהפיקו תכנית אדריכלית עם אינפורמציה קווית בפחות מ-3 דקות! ממש מהפכה! תכנית עם תמונה או מילוי שטחים, תכנית לבנין ערים מה שנקרא תב”ע בפחות מ-10 דקות (לעומת כשעה וחצי בפלוטר עטים – בתנאי שהעטים לא נסתמו 5 דקות לפני הסיום והנייר לא נקרע מרוב “כתיבת” העט).

פלוטר אלקטרוסטטי

מכון ‘אור’ היה מכון העתקות אור הראשון בארץ שהכניס לשימוש פלוטר אלקטרוסטטי.

בשיתוף חברת ‘שחם’ שהיתה הזכיינית של חברת אוטודסק להפצת תוכנת אוטוקאד, שולב הפלוטר האלקטרוסטטי במערך הפלוטרים של מכון העתקות אור. יתרונות הפלוטר החדש בתחילת שנות ה-90 היו בעיקר במהירות ובאיכות ההפקה. הפלוטר האלקטרוסטטי איפשר להפיק תכניות בניין ערים – תב”ע במהירות ומחיר סביר.

עם השימוש בפלוטר אלקטרוסטטי אט אט הופסקה צביעת תכניות על ידי המתכננים ועוזריהם. אדריכלים לא הצטרכו יותר לצבוע שטחים אלא להתרכז בתכנון והבאת פרוייקטים חדשים. כמובן שבכך נוצר חסכון משמעותי בזמן ועלויות הכנת תכניות צבעוניות. פוסטרים הופקו לקובץ בודד ולא בבית דפוס שבו ההדפסה כדאית רק לכמויות גדולות.

לפלוטר האלקטרוסטטי היו גם מגרעות, בראש ובראשונה, הוא לא ידידותי לסביבה וזה רק בלשון המעטה… החומרים אינם מתכלים, ושימוש נרחב בהם היה גורם לנזק בל ישוער לסביבה.

חסרון שני היתה עלות החומרים. החומרים היו יקרים המיוחד פי כמה מהעלויות של פלוטר העטים. שני גורמים אלו הביאו את מהנדסי חברות הייצור ובעיקר חברת HP למצוא פתרון ידידותי יותר לסביבה וזול יותר לתפעול.

פלוטר הזרקת דיו

אז הומצאו פלוטרים מבוססים על הזרקת דיו. זה היה שילוב של פלוטר עטים, מבחינת ידותיות לסביבה ועלות תפעול זולה, ופלוטר אלקטרוסטטי מבחינת מהירות ואיכות ההדפסה. שילוב מנצח שנמצא בשימוש נרחב, כמעט ללא עוררין זה למעלה מעשור.

כן, אפשר לומר שהטכנולוגייה הגיעה כרגע לקצה כי למעלה מעשור לא חלו שינויים טכנולוגיים משמעותיים בסוגי התוינים בשוק. השינויים שהיו נבעו בהרחבת הזכרון עם הוזלת הטכנולוגיה לזכרונות גדולים במחיר שהוא כמעט עשירית ממחירו לפני רק 5 שנים. שינויים נוספים הם הוספת מספר גלילים, הוספת מיכלי דיו גדולים יותר, הוספת מקפלות וכדומה. שינויים שהם שיפור הקיים אבל לא מהפכה כמו המצאת התוינים (פלוטרים) הראשונים.

לסיכום, טכנולוגיית התוינים נחלקת בעקרון ל-3 שלבי התפתחות:

  1. תוינים ראשונים מבוססים על עטים – פלוטר עטים.
  2. תוינים אלקטרוסטטים גדולים, יקרים ולא ידידותיים לסביבה – פלוטר אלקטרוסטטי.
  3. תוינים מבוססי הזרקת דיו. שולטים בשוק התוינים – פלוטרים הזרקת דיו.